עם NewsHub קבלו חדשות ועדכונים בזמן אמת על הנושאים הכי חמים. התקינו עכשיו.

איך לאכול בעלי חיים ולהשאיר את המצפון שלם

16:19 21 דצמבר 2017
15 1
איך לאכול בעלי חיים ולהשאיר את המצפון שלם

כשמדובר במוסר כלפי בעלי חיים, נראה שהעיקרון המנחה את בני האדם הוא "בא לי סטייק"

יש שני דברים שניתן להגיד בבירור על טבעוניים: 1. הם מעצבנים 2. הם צודקים. לא רק בדרך החיים שהם בחרו לעצמם (עליה ניתן לחלוק אמנם, אבל זה כבר תחום השיפוט של הפילוסופיה של המוסר) אלא גם בדרך, המקוממת לפעמים, שבה הם בוחרים לקדם את האג'נדה שלהם.

בחיי היומיום שלנו, אין לנו המון דילמות מוסריות גדולות באמת. על סוגיות הרות גורל של חיים ומוות אנחנו כמובן נהנים להתווכח, אבל משתתפים בהכרעות לגביהן, במקרה הטוב, אחת לארבע שנים (וצריך להודות: גם בהכרעות אלו המניעים שלנו במקרים רבים הם קבוצתיים ולא מוסריים). לכן, אפשר לקבוע שהיחס המוסרי כלפי בעלי חיים הוא הסוגיה הרלוונטית ביותר לחיי היום יום שלנו. בין אם מדובר באוכל שאנחנו בוחרים לאכול, במעיל שאנחנו בוחרים לרכוש, ובציוד שבו אנחנו בוחרים להשתמש.

למרות זאת, במחקר הפסיכולוגי של המוסר קיימת מעט מאוד התייחסות למוסר כלפי בעלי חיים. החוקרים בתחום העדיפו לעסוק בדילמות מעניינות של חיים ומוות בקרב בני אדם, דילמות כמעט חסרות רלוונטיות לחיינו, מאשר להתעסק בעניינים רלוונטיים בהרבה הקשורים לבעלי החיים. אבל בשנים האחרונות האפליה המחקרית הזו משתנה, ולטובה.

גם לקרוא: הגיע הזמן לבדוק: איזו קבוצת ליגת העל אתם?

בפסיכולוגיה של המוסר קיים מושג, שוודאי מוכר לכולנו, לא בשמו, אלא במהותו, גם מחיי היום יום וגם מההיסטוריה הקולקטיבית שלנו: "אי הכללה מוסרית". במקרים רבים אנחנו, כבני אדם פרטיים או כחברה, מחליטים שהחוקים המוסריים שלנו לא חלים על בני קבוצה אחרת, לפעמים הקבוצה האחרת היא בני לאום אחר, לפעמים מדובר בבעלי דעה שונה מהותית משלנו, ולפעמים במין שונה משלנו. הדבר מאפשר לנו להחזיק תחושה של מוסריות חזקה בתוך הקבוצה שלנו, תוך התעלמות במקרה הקל ואף גרימת סבל, במקרה החמור, לקבוצות אחרות. לעתים כל מה שקובע את גבול ההכללה המוסרית שלנו הוא גבול פיזי, לפעמים מקום מגורים, ולפעמים מאפיינים פיזיים או מנטליים.

בספרו "שיחרור בעלי החיים", הפילוסוף האוסטרלי פיטר סינגר, ניסה לקחת את הכללים התועלתניים המוסריים שעל פיהם אנחנו מקבלים החלטות מוסריות לגבי בני אדם, ולהכיל אותם גם לגבי בעלי חיים. הוא טען (כמובן, בהצגה חלקית ויסלחו לי הקוראים הפילוסופים) שאנחנו צריכים להכליל או לא להכליל בעלי חיים בטווח המוסרי שלנו בדיוק כמו שאנחנו עושים זאת לגבי בני אדם, על פי היכולת לחוות אושר וסבל, וגם על פי היכולות המנטליות המיוחסות להם. במקרים רבים נראה שבני אדם באמת מייחסים משקל ליכולות מנטליות של בעלי חיים, ואף לאינטלגנציה שלהם, למשל, אנחנו לא אוכלים, ואף נגעלים, מאכילת קופי אדם, וניסויים בקופים מעוררים בנו חלחלה (ע"ע ההפגנות לסגירת חוות מזור), ישנם רבים שנמנעים אמנם מאכילת בשר, אבל אוכלים דגים, בגלל העובדה שיש להם מח קטן מאוד באופן יחסי שגוזר גם יכולות נמוכות. אבל, מחקרים פסיכולוגיים שבדקו בפועל לאילו בעלי חיים אנחנו מייחסים אינטליגנציה ויכולות מנטליות ולאילו לא, מגלים ממצאים מפתיעים.

אחד החוקרים הבולטים בתחום, פרופ' ג'ראד פיאזה מאוניברסיטת לנקסטר, ניסה לראות עד כמה האינטילגנציה של בעלי חיים משפיעה על היחס המוסרי שלנו כלפיהם, הוא ניסה לגשת לשאלה הזו באמצעות שאלה ספציפית יותר וקונקרטית יותר, שאלה שמן הסתם כולנו שאלנו את עצמנו: למה אנשים בעולם המערבי מקבלים בשיוויון נפש, ואף בתיאבון, אכילת חזיר, אבל מתמלאים בזעם כאשר הם שומעים או קוראים כתבה על אכילה של כלב, חיה אינטלגנטית באותה מידה?

גם לקרוא: המחקר הסטטיסטי שמוכיח למה האוהדים תמיד טועים

פיאזה הניח, שאם יחשוף נבדקים לכך שחזירים הם חיה אינטלגנטית, הדבר ישפיע, לפחות במעט, על היחס המוסרי שלהם לחזירים. במחקר שערך, פיאזה הציג בפני המשתתפים מידע על האינטלגנציה הגבוהה יחסית של חזירים, בסדרה של שאלות הוא מצא ממצאים סותרים לכאורה: רוב המשתתפים טענו שאינטילגנציה של בעל חיים אכן צריכה להשפיע על היחס המוסרי אליו, הם אף הניחו שאם אחרים ייחשפו לנתונים על האינטילגנציה הגבוהה של חזירים, הם יתחייסו אליהם באופן מוסרי יותר, וישתדלו, לפחות, לצמצם את הפגיעה בהם, אבל כאשר הוצגו בפני המשתתפים עצמם נתונים לגבי האינטלגנציה הגבוהה של חזירים, הדברים לא השפיע כמעט על העמדות המוסריות שלהם עצמם כלפי חזירים, הם לא תפסו פגיעה בחזירים, או אפילו התעללות בחזירים, באופן יותר חמור מאנשים שלא נחשפו לנתונים הללו.

אז האם אנחנו פשוט מתעלמים ממידע על אינטלגנציה של בעלי חיים, למרות שאנחנו מניחים שהדבר ישפיע על התפיסה המוסרית שלנו? החוקר ברוק בסטיאן מאוניברסיטת מלבורן מראה שאנחנו פשוט מתעלמים ממידע על אינטלגנציה של בעלי חיים, בגלל שאנחנו מניחים שהדבר ישפיע על התפיסה המוסרית שלנו.

בסדרת מחקרים שערך בסטיאן הוא ביקש מהמשתתפים להעריך יכולות מנטליות של בעלי חיים. הוא הבחין שבאופן סיסטמטי אנשים נוטים לייחס פחות אינטילנציה ופחות יכולות מנטליות לחיות שמשמשות למאכל (אפקט שהיה בולט בהרבה, באופן לא מפתיע, בקרב קרניבורים). יתרה מכך, במחקר אחר הוא הראה שאם נותנים לאנשים לאכול בשר מיובש, ואז שואלים אותם לגבי החובה המוסרית כלפי בעלי חיים, והמחויבות לא לגרום להם סבל, המחויבות המוסרית לגבי בעלי חיים קטנה באופן משמעותי.

המחקרים הללו מביאים אותנו למסקנה הפשוטה שקריטריונים מוסריים לגבי בעלי חיים שמבוססים על האינטלגציה שלהם, היכולות המנטליות והיכולת שלהם לחוות אושר וסבל, משפיעים עלינו ברמת העיקרון, אבל כאשר אנחנו באים לאכול בעלי חיים, הרציונאל שלנו משתנה בהתאם לרעב, ולכן, ההשפעה שלו ביום יום היא מינימלית.

אז מה כן משפיע עלינו? חמידות? הרי סביר שפחות נרצה לפגוע בחיות חמודות, או ביצורים קטנים שמעוררים באופן טבעי את תחושת החמידות שלנו, כמו חיות קטנות או גורים. ובכן, גם את הנושא הזה פיאזה בחן, במחקר שערך, וקרא לו בשם: "האם גורים מעוררים בנו פחות תיאבון". התברר שזה אכן קורה, אבל זה קורה רק בקרב נשים. חשיפה לחיות חמודות כמעט ולא השפיעה על התיאבון של גברים לבשר (ממצאים אלו מתאימים למחקר אחר שערך בסטיאן שהראה כי ככל שאנשים מעריכים יותר תכונות הקשורות בגבריות, הם יטו פחות להתייחס לסבל של חיות מאכל).

אז הפניה אל הרציונל שלנו, בהקשר של מוסר כלפי בעלי חיים, לא ממש עוזרת. כי הרציונאל, כפי שראינו, נע בעקבות הרעב. לכן, בהיעדר אפקטיביות בשכנוע הרציונאלי, נראה שצריך לפנות, כמו שאומרים, אל הלב שלנו. דווקא הפניה אל הרגש (חשיפה לאכזריות ולגועל שבתעשיית הבשר), וכן הפנייה אל תחושת הקונצנזוס ("כולם עושים את זה") אמורות להיות אפקטיבית יותר, פסיכולוגית, בלגרום לאנשים לעבור לטבעונות. כי אם נסמוך רק על ההיגיון המוסרי שלנו, אז ההיגיון המוסרי העיקרי שיוביל את התפיסה שלנו, כפי שראינו, הוא "בא לי סטייק".

גם לקרוא: שלישי בליגת האלופות: קאליף וואייט הלוהט וחולון מארחים את פאוק סלוניקי

מקור: haaretz.co.il

שתף ברשתות חברתיות:

תגובות - 1
תגובתך נקלטה בהצלחה

16:20 21 דצמבר 2017

, ותפורסם על פי מדיניות המערכת באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.