עם NewsHub קבלו חדשות ועדכונים בזמן אמת על הנושאים הכי חמים. התקינו עכשיו.

קשר אישי וטיפול ייעודי: מה בדיוק עושים בריפוי בעיסוק?

15:55 28 אוקטובר 2018
13 1
קשר אישי וטיפול ייעודי: מה בדיוק עושים בריפוי בעיסוק?

מעבודה עם מבוגרים שתפקודם היומיומי נפגע, דרך עזרה לילדים עם ויסות חושי ועד קידום אנשים עם מוגבלויות פסיכיאטריות – ריפוי בעיסוק הוא תחום מגוון מאוד

דבורה, בת 60, מתלוננת על כאבים בכתף ועל קשיים בתנועת הזרוע של היד הדומיננטית. היא נחבלה בכתף לפני כמה חודשים ועדיין מתקשה לחזור לעצמה. בזמן שעבר מאז הפציעה היא פגשה אנשי מקצוע שטיפלו בכתף כמו הרופאה שאבחנה את הפגיעה והפיזיותרפיסט שקיבע את הזרוע ונתן תרגילים לביצוע בבית. לא מזמן היא התחילה לפגוש את ליהיא, מרפאה בעיסוק שמעבירה את הטיפול בה לשלב הבא של החזרתה לתפקוד מלא עד כמה שאפשר בכל תחומי חייה.

אנשים רבים פוגשים באנשי מקצוע מהתחום שנקרא ריפוי בעיסוק רק כשהם מופנים לטיפול בקושי תפקודי אצלם, בעיכוב בהתפתחות ילדיהם או בעת תהליך שיקומי שכולל התערבות של צוות רב מקצועי. אלה שקיבלו שירות ממרפאה בעיסוק יוכלו להעיד על תרומתו האדירה של המקצוע לחזרה לתפקוד בתחומים שונים בחייהם, אך רבות יותר הפעמים שבהן המטופלים מופתעים לשמוע שהצעד הבא בטיפול הוא פגישה עם מרפאה בעיסוק. יום הריפוי בעיסוק הבינלאומי שחל ב-27 באוקטובר הוא הזדמנות מצוינת להסביר מדוע יש צורך בריפוי בעיסוק וכיצד המטפלים ניגשים לכל אחד מהמטופלים.

1. אנשים עם פגיעות פיזיות: טיפול בחולים עם פגיעות בגפיים ובראש ונפגעי כוויות. הריפוי בעיסוק מתמקד בשיפור תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים ובניית שגרה חדשה. הטיפול כולל שיקום מוטורי, שיקום נוירולוגי, התייחסות לצלקות של כוויות וארגונומיה (התאמת סביבת המחיה והעבודה).

2. ילדים עם קשיי התפתחות: לקויות למידה, מוגבלות שכלית-התפתחותית, בעיות תפקודים בבית הספר ובגן לרבות ויסות חושי, הפרעות קשב וריכוז ADHD ו-ADD והפרעות על הרצף האוטיסטי ASD. מטרתו של הטיפול היא לאתר קשיים תפקודיים של הילד בתחומי עיסוקיו בבית, בגן, בבית הספר ובקהילה ולטפל בהם.

3. קשישים בתחום הגריאטרי: הטיפול עוסק במניעת פגיעות ובשיקום בגיל הזקנה בתחומי הפנאי, תפקודי היומיום, תפקודים קוגניטיביים, שמירה על בטיחות ומניעת נפילות לטובת שימור בריאותם של הקשישים וקידום איכות חייהם.

4. אנשים המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית: כאלה המתקשים בתפקוד החברתי, התעסוקתי או היומיומי. המרפאים בעיסוק ישתמשו בכלי טיפול קוגניטיביים, מוטוריים, סנסוריים, רגשיים וחברתיים על מנת לשלבם בסביבה שבה הם בוחרים לחיות ולעסוק בעיסוק המשמעותי עבורם.

המקצוע מוכר בעולם כבר מאה שנים והגיע לישראל לפני 70 שנים, והיום עובדים בו כ-5,000 מטפלים. רוב המרפאים בעיסוק הן נשים, כך לפי דוח של משרד הבריאות שלפיו בשנת 2012 רק 110 גברים, שהם 3% מאנשי המקצוע בתחום. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלמרות צמצום הפערים בין המינים במגוון תחומים, כוחה של המסורתיוּת עדיין גדול ומרבית הנשים אינן פונות לחוגי לימוד אקדמיים הנחשבים גבריים, ומעטים הגברים שיעדיפו ללמוד מקצועות טיפוליים שנחשבים נשיים. כל המרפאים בעיסוק נדרשים להיות בעלי תואר אקדמי, לעבור בחינת רישוי ולקבל רישיון לעסוק במקצוע. על פי תחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד שנת 2025 צפוי מספר המרפאים בעיסוק בישראל להיות יותר מ-7,000.

למרות השונות הגדולה בין מרפאות בעיסוק שעובדות בשיקום נהיגה לבין אלה שמעריכות את תפקוד המטופלים לאחר ניתוחי מוח או מתאימות סביבות עבודה בחברות הייטק, כולן נצמדות לפרוטוקול התערבות שיש לו שלבים מוגדרים. הן מתחילות במיפוי העיסוקים המשמעותיים למטופל, למשל אבא שנפצע בתאונות דרכים ורוצה לחזור להיות אבא, או אישה שעברה כריתת שד ורוצה לחזור לקריירה שלה. הן קובעות מסגרת התערבות פרטנית או קבוצתית שמכוונת להשיג תפקוד, מעורבות והשתתפות מרביים בפעילויות והעיסוקים המשמעותיים למטופלים בסביבות החיים שבהן הוא מעוניין להתמקד.

הטיפול בדבורה התחיל בהערכת ההשלכות התפקודיות של מצב הכתף על חייה. ליהיא שאלה אותה במה היא עוסקת (עורכת דין שמנהלת מחלקה משפטית בחברה גדולה) מה היא עושה אחרי שעות העבודה (שומרת על הנכדים פעמיים בשבוע) ואם היא מקפידה לעשות פעילות ספורטיבית (שניים-שלושה אימונים בשבוע). היא בדקה יחד עמה היכן ברצף התפקידים יש לה קושי בביצוע, כלומר מה היא יכולה לעשות באופן חלקי, אם התנועה מלווה בכאב ואילו פעולות אינן בעייתיות. אחר כך היא לימדה את דבורה תרגילים לחיזוק הגוף וטכניקות להימנעות מכאב.

המלצותיה כללו לא רק טיפול פיזי אלא גם שינויים בחלל הבית, שימוש באביזרי עזר ובמקום העבודה בשביל להתאימם לקושי החדש, מידע על זכויותיה בביטוח הלאומי ובחברות הביטוח והפניה לאנשי מקצוע נוספים. דבורה הופתעה להבין כיצד מכה בכתף שיבשה את סדר היום שלה ועד כמה היא הרגישה חסרת אונים במצבה החדש. הדאגה העיקרית והמרכזית שלה הייתה להמשיך להיות הסבתא שאוספת את הנכדים, ויחד עם ליהיא, המרפאה בעיסוק, היא עבדה כמה חודשים והצליחה לעשות זאת. ללא קשר אישי וייחודי והבנת התפקוד על רכיביו השונים השינוי לא היה מתרחש, וזהו סוד הקסם של הריפוי בעיסוק.

מקור: haaretz.co.il

שתף ברשתות חברתיות:

תגובות - 1
תגובתך נקלטה בהצלחה

15:56 28 אוקטובר 2018

, ותפורסם על פי מדיניות המערכת באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.