איך היציבה משפיעה על תהליכי הלמידה?

08:22 2 ספטמבר 2018

4 0

איך היציבה משפיעה על תהליכי הלמידה?

ממחקרים עדכניים בנושא יציבה אצל ילדים עולה כי ילדים בגילי 6-17 מבלים בממוצע כעשר שעות בישיבה מול מסכים - הן בבית הספר והן בבית. לכן, יש חשיבות רבה להתאמת אמצעי הישיבה. זאת, כדי למנוע כאבי צוואר וגב עתידיים. "יציבה נכונה היא מצב של איזון בין חלקי השלד לצורך שמירה על מנח לאורך זמן", מסבירה רותי כימיה, מרפאה בעיסוק, אחראית המכון להתפתחות הילד בבית החולים מאיר. "היציבה מושפעת ממבנה השלד, מחוזק השרירים ומגמישות המפרקים. תיאום בין קבוצות שרירים יתרום לאיזון היציבה, שישפיע על איכות התפקוד לאורך זמן. מודעות גופנית והתאמת הסביבה הם גורמים נוספים המשפיעים על איכות השלד ובריאותו לאורך שנים, ומאפשרים לימודים בתנאים המתאימים לגוף, לגדילה ולהתפתחות". לעזור לילד ללמוד לשבת נכון(צילום: shutterstock) קראו עוד: - 7 המלצות לשנת לימודים בריאה - "הבן שלי בכיתה א' ואני בהתקף חרדה" - סימנים שהילד סובל מחרדה חברתית כיצד ייראה ילד לומד שיציבתו אינה תקינה או מותאמת?• ילד שנשען עם הבטן על השולחן. מנח זה מדגים לרוב מצב של שרירי אגן שאינם מפותחים והילד מחפש אחר תמיכה נוספת. תמיכה מתאימה לרגליים והגב יכולה להיות אמצעי מתקן. • ילד שמשעין את ראשו על כף היד בזמן כתיבה. מנח זה מדגים חיפוש אחר תמיכה ביציבה כפיצוי על חוסר איזון. במצב זה הילד אינו משתמש בשתי ידיו לצורך כתיבה, תהליך הכתיבה הטכני אינו יעיל והגוף משקיע מאמץ שאינו מותאם ולפיכך מעייף שלא לצורך. • אחיזת עיפרון שאינה תקינה. נובעת משימוש בקיבועים, לעיתים כפיצוי על יציבה שאינה תקינה. גמישות יתר במפרקים, שימוש בשולחן ובכיסא שאינם מתאימים בגובהם לילד, עיפרון שאינו מותאם לגודל ולגמישות המפרקים בכף היד - משתנים אלה הם הגורמים לצורות אחיזה של כלי הכתיבה שאינן יעילות. הן עלולות ליצור כתיבה שמושקע בה מאמץ יתר, התעייפות וחוסר נוחות בזמן כתיבה. שימו לב לאופן אחיזת העיפרון(צילום: shutterstock) • קירוב יתר של הראש אל השולחן ואל המחברת. זה קורה כשאין התאמה בין גובה הילד לגובה הכיסא והשולחן. לעיתים, אחיזת העיפרון לקויה ואינה מאפשרת לילד לראות את הכתוב. הילד משנה את מנח היציבה כדי לראות את קצה העיפרון והכתוב. מנחים אלה גורמים להתעייפות ולעיתים להימנעות מכתיבה לאורך זמן. • העדפת עמידה במקום ישיבה ליד שולחן, או הכנת שיעורי הבית על הרצפה. מצבים אלה מעידים לרוב על חוסר התאמה בין הכיסא והשולחן לגובה הילד.

X מה עושים? • חשוב להתאים את הכיסא ואת השולחן לגובה הילד - כפות הרגליים חייבות להיות מונחות על משטח יציב. כן מוטב לבחור כיסא יציב שאינו מסתובב ואינו על גלגלים. יש לשאוף שבמנח הישיבה ליד שולחן נראה זוויות של 90 מעלות במפרקי הקרסול, הברך, הירך והמרפק. • היחס לשולחן צריך לאפשר לילד להיות גבוה מהשולחן, כשכפות הרגליים מונחות על משטח יציב - משטח השולחן צריך להיות נמוך מגובה בית החזה של הילד והמרפק מונח על השולחן. מרווח זה מאפשר פעילות מאוזנת של חגורת הכתפיים תוך שימוש בכוח הכובד וללא צורך בהרמת הזרועות ומאמץ יתר. • כאשר הגובה אינו מתאים, מומלץ להיעזר במגביה לרגלי הכיסא, בבוסטר לישיבה שיהיה מונח על המושב, או להניח כרית מרופדת וקשיחה, קטנה מגודל המושב, המאפשרת לשבת עליה ולהניח את כפות הרגליים על מושב הכיסא. • כדאי שהתאורה תהיה בצד הילד או מאחוריו. ישיבה מול חלון עלולה להכניס יותר מדי אור, עד כדי סנוור. כשאור היום אינו מספיק, יש להשתמש במנורת שולחן שנמצאת לא מול עיני הילד אלא בצידו, ואלומת האור מופנית אל שולחן העבודה. • בכיתות הנמוכות מומלץ שימוש בעפרונות עבים ומשולשים לצורך יצירת הרגלי אחיזה נכונים, שימוש ב"אחיזון אנטומי" או מעבה לעיפרון. הכתבה פורסמה היום (א') במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"

מקור: ynet.co.il

לדף קטגוריה

Loading...